משה ניניו (נ. 1953, ישראל) הוא אמן קונספטואלי, צלם, כותב ואוצר, המרבה לעסוק בדימויים ובהצבתם במרחב בקונטקסט פיסולי, מתוך עניין בקשר בין רוח לחומר. עבודתו של ניניו נובעת ומתנהלת בשני אפיקים מקבילים – מחקר פנים אמנותי ומחקר חומרי. במחקר הפנים-אמנותי עוסק ניניו בשורשי דימוי נדון בשיח האמנותי ובמקורותיו בקאנון התרבותי. במחקר החומרי מתאים ניניו את הליכי הייצור וחומרי היצירה באופן ספציפי וקפדני לדימוי, לאופן שבו מועבר הדימוי לצופה, ולאופן שבו מוצגת, בסופו של דבר, העבודה. הדימויים, כמו למשל דימוי תאו של אייכמן, נצרבים בעת ובעונה אחת לתוך המצע ובזיכרון הקולקטיבי. משה ניניו הציג בתערוכות רבות בישראל ובעולם, והוא זוכה פרס סנדברג מטעם מוזיאון ישראל לשנת 2014.
תערוכה: המגדל הבוער
משה ניניו, גלאס (3), 2011 ,תצלום צבע מומר לשחור–לבן, הזרקת פיגמנט על נייר ארכיוני
משה ניניו, ניסיון מגדל (4), 1977- 1992 , תצלום שחור לבן, הדפס כסף בתיבת אלומיניום ופלקסיגלס
משה ניניו, סייט 1 וסייט 3 , 2016 , הזרקת פיגמנט על נייר ארכיוני